בציור מלא הבעה זה, נראה יהודי מבוגר מהלך לבדו בסמטה עתיקה, עטוף במעיל ארוך ובכובע שחור, נשען בעדינות על מקלו. האבן הירושלמית סביבו נשטפת באור זהוב ורך של אחר הצהריים, היוצר אווירה חמימה ונוגעת ללב. יש בציור תחושת זמן שעמד מלכת — רגע של התבוננות פנימית, של מסע שקט בין קירות האבן הרוויים בזיכרונות ותפילה.